למי מתאים הליך פשיטת רגל?
הליך פשיטת רגל, במהותו מותאם לחייבים אשר אין ביכולתם לשלם את חובם ושרויים בסיטואציה, בה ייתכן ולעולם לא יצליחו לפרוע את חובם. דיני פשיטת הרגל, התאימו מתווה בו החייב אשר עול החובות כבד עבורו מנשוא, מחד לוקח אחריות על חובותיו ומאידך ממצה את אפשרות ההחזר, תוך עיכוב כלל ההליכים נגדו בהוצאה לפועל. בד בבד ובאם ממלא החייב את המוטל עליו באופן עקבי ורציף ולא סוטה ממתווה ההליך, מתגבשת האפשרות לקבלת הפטר ומחיקת החובות שנוצרו עובר ליום מתן צו הכינוס.
מילת המפתח בהליכי כינוס נכסים ופשיטת רגל, הינה "תום לב" – לכל אורך ההליך נבחן תום ליבו של החייב, כאשר בשלב הראשוני נבחן האם יצירת החובות נעשתה בתום לב. אף לכל אורך ההליך, נבחן תום ליבו של החייב, כשהתנהגות הנגועה בחוסר תום לב, כדוגמת מצב בו החייב אינו עומד בצו התשלומים כסדרו וכדו', עשויה אף להוביל לביטול הליכי פשיטת הרגל וביטול צו הכינוס ויכול ואף יוגדר כ"ניצול לרעה" של ההליך.
להלן תינתן סקירה מתומצתת על אופן ההליך והנלווה לו:
הליך פשיטת הרגל שונה במהותו בפרוצדורה, מהליך של איחוד תיקים או חייב מוגבל באמצעים במסגרת ההוצאה לפועל. ההליך מתנהל בבית המשפט ומול הכונס הרשמי ולא בהוצאה לפועל. תכליתו שונה: לקבל הפטר כלומר – ביטול החובות. בהוצאה לפועל, בשונה מהליכים בבית המשפט, אין מנגנון כזה וכל שניתן הוא לפרוס את החוב או למנוע ולדחות פעולות כנגד החייב. בשונה מהליכים אחרים כגון איחוד תיקים המתבצעים בהוצאה לפועל, מטרתה של פשיטת הרגל היא לעזור לחייב הנמצא במצוקה אמיתית וסביר שלא יהיה ביכולתו לפרוע את חובותיו. הליך פשיטת הרגל נועד גם לסייע לו לפתוח דף חדש בחייו, ביטול החובות קיים אך ורק בסיום מוצלח של הליך פשיטת רגל.
הליך פשיטת רגל מאפשר לנושים לקבל מידע מעמיק ופולשני לגבי מצבת נכסיו של פושט הרגל, חסכונותיו, מקורות הכנסה וכל רכוש שצבר פושט הרגל. באופן זה, נשמרים זכויותיהם של הנושים ומונעים מצב בו אדם בעל יכולות כספיות, יקבל פטור מחובותיו בדרך שאינה מוצדקת. בדרך כלל, פשיטת רגל היא תהליך ארוך ומייגע ולכן רבים מנסים למנוע אותו על ידי הגעה להסדר עם הנושים. פשיטת רגל כוללת ארבעה שלבים עיקריים: הגשת בקשה לפשיטת רגל, מתן צו כינוס נכסים, ההכרזה על פשיטת רגל ומתן הפטר.
המקור המשפטי להליך פשיטת הרגל בישראל הינו פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) 1980. הגוף הממשלתי הממונה על ביצוע אופרטיבי של ההליך הינו כונס הנכסים הרשמי / אפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
הכונס הרשמי פועל כנאמן ומנהל זמני הממונה על נכסיהם של פושטי הרגל, ובמקרה של חברות בע"מ פועל כמפרק זמני, וזאת עד למינוי נאמן ו/או מפרק קבוע על ידי בית המשפט, אזי הופך הנאמן למפקח על פעולתם של האחרונים. במסגרת סמכויותיו של הכונס הרשמי ובהתאם לשיקול דעתו, אפשרי שימונה על ידי הכונס הרשמי מנהל מיוחד אשר יוענקו לו סמכויות לפעול כזרוע הארוכה של הכונס הרשמי, כל זאת במקרים בהם אופיים של עסקיו ו/או נכסיו של החייב מצריכים מינוי שכזה.
הגשת בקשה:
חייב אשר קיימים כנגדו חובות הגדולים מהמינימום הקבוע בחוק, יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל בצירוף דין וחשבון מאומת בתצהיר בדבר נכסיו והכנסותיו, נכסיהם והכנסותיהם של בן או בת זוגו וילדיו הגרים עמו, וכן כתב ויתור על סודיות לטובת הכונס הרשמי. כמו כן ישלם החייב אגרה בסך כ- 1,600 ₪ בסמוך לפתיחת ההליך.
צו כינוס נכסים:
השלב הבא בתהליך פשיטת רגל הוא מתן צו כינוס על ידי בית המשפט המחוזי. אם בית המשפט מחליט על מתן הצו מעוכבים כל ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגד החייב בלשכות ההוצאה לפועל ומוטלות עליו מגבלות שונות, כגון איסור יציאה מהארץ ואיסור שימוש בכרטיסי אשראי. לחייב נקבע צו תשלום חודשי שאותו עליו לשלם לקופת הכונס הרשמי באמצעות שוברי תשלום, מדי חודש בחודשו כשגובה התשלום הינו בהתאם למצבת נכסיו ורכושו.
במקביל עליו למלא דו"ח, בדרך כלל דו חודשי ולפרט את הכנסותיו והוצאותיו בליווי אסמכתאות. מרגע שניתן צו הכינוס רשאי כונס הנכסים באמצעות בעלי מקצוע, לבצע חקירות שמטרתם לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב. בין היתר, לבדוק אילו נכסים נמצאים ברשותו ו/או על שמו. בשולי הדברים יצוין כי כיום, פחת משקלן של אספות הנושים. החייב רשאי בכל שלב לפנות בהצעה להסדר עם נושיו בכדי לקצר ולסיים את הליך פשיטת הרגל במהירות ובהצלחה.
התייחסות בית המשפט לבקשה:
הכונס הרשמי אשר מקבל עותק מהבקשה, בוחן אותה ומגבש עמדה אותה מוסר לבית המשפט המוסמך. בית המשפט בוחן את בקשת החייב, אל מול תגובת ועמדת הכונס הרשמי ונותן צו כינוס נכסים כנגד החייב, במידה ומשתכנע כי הדבר ראוי. במקרה בו ניתן צו כינוס, יקבע מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, בנוכחות החייב, הנושים והכונס הרשמי. הדיון יתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס.
חשוב לציין כי, במהלך תקופת הכינוס חל איסור מוחלט על החייב להחזיר חובות למאן דהוא שלא במסגרת הכינוס, שכן, המדובר בהעדפת נושים פסולה, אשר עשויה להוות עילה להפסקת הליך הכינוס ולהוצאתו של החייב מהליך פשיטת הרגל. אף תשלום חובות להוצאה לפועל נעצר לאלתר ותשלומים כלשהם, נעשים ישירות לקופת הכינוס ואך ורק אליה.
חקירת החייב:
באישור בית המשפט, רשאי הכונס הרשמי גם לערוך לחייב חקירה משותפת של הנושים והכונס הרשמי. בחקירה, רשאים הנושים השונים לשאול את החייב שאלות הקשורות לפשיטת הרגל ולחוב. חשוב לדעת, בתקופת זמן זו שעד לדיון בבקשה לפשיטת רגל מוזמנים הנושים להגיש לכונס הרשמי תביעות חוב. בתקופת זמן זו גם מזמין הכונס את הנושים לאספת נושים בכדי לשמוע את עמדתם בנושאים השונים הקשורים להליך פשיטת הרגל של החייב. לקראת הדיון בבקשה לפשיטת רגל, מגיש הכונס הרשמי לבית המשפט את חוות דעתו, בה הוא מפרט את ממצאי החקירה שניהל, ואת הערכתו לנסיבות שגרמו למצבו של החייב, הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם ננקטו, ואת החלטות הנושים באספותיהם.
הכרזה על פשיטת רגל:
אם השלבים הקודמים הסתיימו כראוי, והחייב עמד בצו התשלומים והגיש דוחות מפורטים כנדרש, אזי אף אם והחייב לא הגיע להסדר עם נושיו, בית המשפט יכריז עליו פושט רגל. בשלב זה, החייב נכנס לתקופה בה עליו להקפיד ולשלם מדי חודש בחודשו את הצו הפסוק, להמשיך ולהגיש את דוחותיו לכונס במועד ולעמוד לחקירות אצל המנהל המיוחד שהתמנה לו. בנוסף, לשתף פעולה ככל הצורך בהמצאת מידע, מסמכים וכל סיוע שמבוקש ממנו.
ההפטר המיוחל:
מהכתוב בפקודת פשיטת הרגל עולה כי, לאחר מתן צו פשיטת הרגל, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש "צו הפטר" , משמעותו של צו ההפטר הינו סיום ההליך כולו ומחיקת/שמיטת כלל החובות של החייב לרבות ביטול כל המגבלות שהוטלו במסגרת ההליך. מהניסיון והפרקטיקה ניתן ללמוד כי, לא יינתן בנקל צו הפטר בטרם חלוף תקופה של שנתיים. אולם, לחייב עומדת האפשרות לזרז את קבלת ההפטר בהצעה מצדו להסדר נושים ו/או תשלום מוגדל לקופת הכינוס.
הליכי פשיטת הרגל הינם מורכבים וייחודיים ודי לה בטעות אחת שתשפיע על ההליך כולו! מומלץ להסתייע בעו"ד אשר לו ניסיון והבנה בתחום זה!
אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי ולפני כל החלטה, ראוי וכדאי לקבל יעוץ וליווי משפטי של עו"ד.