הוצל"פ ופשיטת רגל – בעניין רע"א 14825-08-13 סולומון נ' מוריס.
פסה"ד עוסק בזכויות בנכס מקרקעין מסוג מושע, כאשר לחייב זכויות ע"ס 50% ולילדיו זכויות ע"ס 50% הנותרים. במסגרת תיק הוצל"פ, הוגשה בקשה לתפוס חזקה בנכס ולהוציא את זכויות החייב למכירה באמצעות הכונס.
הרשמת סירבה לבקשה וקבעה כי " מדובר בזכויות במושע, כל עוד לא הוגדר הנכס אין מדובר במכירה אס איס כנטען על ידי הזוכה. העובדה שהחייב מתגורר באחת הדירות אינה מקימה לחייב זכות באותה דירה ספציפית ולכן ניתנה החלטה המפנה את הכונס לברר אל מול רשויות המקרקעין האם קיים הסכם שיתוף ויחוד דירות לבניין…".
נושא הערעור הינו טענת המבקש, כי לאור הוראת סעיף 31 לחוק המקרקעין מדובר בזכות סחירה ואין צורך לייחד לחייב חלק מהנכס וזכותו כבעלים משותף קיימת ככזו ולכן ברת מימוש. טענה זו יש לדחות.
בהתאם לסעיף 27 לחוק המקרקעין: "מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם."
כדי שלשותף אחד תהיה שליטה בלעדית בחלקה מסוימת בקרקע הנדונה ניתן לערוך בין השותפים הסכם שיתוף על פי סעיף 29 לחוק המקרקעין. סעיף 31 מגדיר באופן ברור מה מותר לכל שותף לעשות בנכס המשותף ללא הסכמת הבעלים האחרים ומנוסח הסעיף ברור כי תפיסת חזקה או מכירת חלק ספציפי מהמקרקעין אינם מצויים במתחם פעולות מותר זה.
בקשת הערעור נדחתה, החלטת הרשמת הושארה על כנה.