הוצל"פ ופשיטת רגל – פר"ק 53914-02-13 בנק הפועלים בע"מ ואח' נ' אירופה ישראל (מ.מ.ש.) בע"מ ואח'.

השאלה המשפטית הינה, האם ובאילו נסיבות יורה בית המשפט על ניהול הליך של מימוש שעבוד מובטח בבית המשפט של חדלות הפירעון, ולא בלשכת ההוצאה לפועל.

הצדדים הופנו להלכת גרבש (פש"ר (ת"א) 466/93 גרבש נ' עו"ד י. שלף, נאמן על ענייני פושט הרגל יחיאל גרבש [2000].), בה נקבע כי הנושה המובטח הוא השליט על מימוש הבטוחה, אך עם זאת, ניתנה זכות פיקוח על הליך המימוש במסגרת הליכי חדלות הפירעון של החייב, על נכס שבבעלותו, המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט בהלכת גרבש הבהיר את הרציונל בהלכה דנן באומרו: "למרות מעורבותו של נושה מובטח בעל בטוחה בהליכי מימוש נכס, ראוי כי ביהמ"ש של פשיטת רגל יפקח באופן זה, או אחר, על מימוש הנכס לטובת הנושים הבלתי מובטחים ולא יפגע בעשותו כן באינטרסים המוגנים של הנושה המובטח".

בהחלטתו קבע כבוד השופט איתן אורנשטיין, אמנם, הלכת גרבש חלה על מקרה של חייב שהתנהלו בעניינו הליכי פשיטת רגל, אך אין מניעה ליישמה גם במקרה של חברה שבעניינה הליכי פירוק או כינוס נכסים, שכן הרציונל זהה.

עוד כותב השופט בפסק הדין, כי דרך המלך למימוש בטוחה היא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, גם כאשר מתנהלים נגד החייב הליכי חדלות פירעון. לשכת ההוצאה לפועל היא מערכת האכיפה הייעודית למימוש בטוחות, הפועלת בהתאם לחוק ותקנות ייעודים, ומצוידת בכלים המתאימים לביצוע פעולות מבצעיות. אך אם זאת יתכנו מקרים אשר בהם יש מקום להתערבות בית המשפט. בהלכת גרבש נקבע, שכאשר שווי הבטוחה נמוך מהחוב שמגיע לנושה המובטח, ניתן להסתפק ביידוע ביהמ"ש אודות ההליך, בהבדל ממקרה שבו עולה שווי הבטוחה על סכום החוב, שאז התמריץ של הנושה המובטח להשיא את תמורת מימוש הנכס היא פחותה, ולכן, במקרה האחרון, נדרש פיקוח יתר של בית המשפט של חדלות הפירעון.

החשש העיקרי במקרה זה הינו, כי הנושה המובטח יפעל למימוש מהיר של הנכס, תוך התעלמות מתפוקה אפקטיבית יותר, ובכך יפגע בנושים אחרים הזכאים אף הם לתגמול בגין הנכס.

ביהמ"ש מדבר אודות המצבים בהם יתנהל הליך מימוש חדלות הפירעון בבית המשפט, כאשר "מצבים כאלה ייתכנו בעת ששווי הבטוחה המוערך עולה על החוב המגיע לנושה המובטח, והליכי ההוצאה לפועל נמצאים בראשיתם, ובטרם בוצעו הליכי מימוש מתקדמים, כגון: קבלת הצעות לרכישת הנכס, התמחרות וכיוצא באלה. אבן בוחן נוספת בהקשר זה הינה בכמה עולה החוב על שווי הבטוחה. ככל שהפער בין שווי הבטוחה לבין החוב לנושה המבוטח הוא ניכר, ייטה בית המשפט להורות, כי מימוש הבטוחה ייעשה במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

קריטריון נוסף הינו מורכבות הליך המימוש של הבטוחה, כגון אם הוקנו, או נטען שהוקנו, זכויות לצדדים שלישיים, שיש צורך לבררן במסגרת הליך המימוש, שגם בכך יהיה טעם להעברת ההליך לבית המשפט של חדלות הפירעון.

טעם נוסף הוא שיעור שכר הטרחה שייפסק בהליך ההוצאה לפועל, ככל שייזקף על חשבון הנושים האחרים. בהקשר זה אבהיר, כי שכר הטרחה הנפסק בהוצאה לפועל, בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002, עולה עשרות מונים על השכר הנפסק בגין אותה פעולה על ידי בית המשפט של חדלות הפירעון, ובהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981. אין ספק, כי שעה שמדובר בנכס ששוויו, לפי ההערכה, עולה על החוב לנושה המבוטח, משמע שהשכר המשולם במסגרת ההוצאה לפועל בא על חשבון יתרת התמורה מהנכס העולה על שווי החוב, ושמגיעה לנושים האחרים".

עוד הוחלט בפסק דין זה כי לא ימונו שני בעלי תפקיד למימוש הנכס וכי הנושה המובטח ינהל את הליך המימוש, כאשר הנושה אשר אינו מובטח, יפקח על ההליך ויוודא כי זכויותיו לא תיפגענה.