הוצל״פ ופשיטת רגל – בעניין רע"א 6517/13 אמיר בארי נ' דוד גולדבלט לוי.

פסה"ד עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט בגדרה נדחתה בקשת המבקש לאפשר לו מכר עצמי ואושר לנושה המובטח להמשיך בהליכי מימוש הנכס. המבקש פנה לביהמ"ש בבקשה לאישור מכר עצמי, בטענה כי מצא מוכר אשר מוכן לשלם את מלוא התמורה, וכי מימוש הנכס באמצעות הוצל"פ יגרור הוצאות מיותרות ואף יפחית מערך הנכס.

הנאמן הביע את התנגדותו לבקשה ואף הביע חשש כי החייב מנסה "לסדר קומבינה", לאור העובדה כי הקונה הפוטנציאלי "התאים" את הצעתו לשווי הנכס על פי חוות דעת שמאית.

ביהמ"ש דחה את בקשת המבקש ואישר לבנק להמשיך בהליכי מימוש הנכס בפיקוח בית המשפט והנאמן. באשר לחששו של החייב כי לא תתקבל תמורה בשווי הנכס, ציין ביהמ"ש כי המכר על ידי כונס הנכסים טעון אישורו של ביהמ"ש, וע"כ אין מקום לחשש זה.

עוד הפנה החייב בבקשתו לסעיף 81ב1 (ב)(3) לחוק ההוצאה לפועל, המקנה לחייב את האפשרות למכור בעצמו את דירת המגורים שלו לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה. בפסה"ד כותב כב' השופט י' עמית, כי דין הבקשה להידחות וכי תכלית סעיף זה הינה להגן על ציבור נוטלי המשכנתאות, מפני מימוש לא מידתי ונחפז של המשכנתא, באופן העלול להותירם ללא קורת גג. במקרה דנן, מעיון בבקשה ובתצהיר שצורף לה, לא נטען במפורש כי הנכס משמש כדירת מגורים, ומתגובת הנושים אף עולה כי הנכס הושכר על ידי המבקש לצד ג' עם אופציית הארכה לשנה נוספת.

לאור הנסיבות פסק ביהמ"ש כי, אף אם נצא מנקודת הנחה כי כוחו של סעיף 81ב1 (ב)(3) יפה גם בהליכים המתנהלים לפני בית משפט של פשיטת רגל, משעה שאין מדובר בדירת המגורים של המבקש ורעייתו, כלל אין תחולה לסעיף האמור.

מימוש הנכס ייעשה בפיקוח הדוק של ביהמ"ש והנאמן, וחזקה על הכונס כי יעשה לקבלת התמורה המכסימלית עבור הנכס על פי שוויו העדכני. עוד הוסיף ביהמ"ש כי ככל שהרוכש הפוטנציאלי דבק בכוונתו לרכוש את הנכס, פתוחה בפניו הדרך להגישה לכונס.